רדיונוב נ' רשת בטחון בע"מ ואח'

החלטה

1.התובע נפגע ביום 13.5.08 מהתקפת שודדים בעת שסייר, כמאבטח, באתר בניה באשדוד.

2.התובע טען לנכות אורתופדית בשיעור 20% עפ"י חוות דעת ד"ר טל ואילו הנתבעות טענו כי נכותו של התובע אינה עולה על 5% עפ"י חוות דעת ד"ר ז'טלני מטעמן.

3.לאור הפער בין חוות דעת שני הצדדים מיניתי את ד"ר הנדל כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה אשר היה בדעה כי:

"לדעתי הנבדק אינו אמין ואינני יכול לקבוע נכות אורתופדית בהעדר ממצאים אובייקטיביים ו- C.T. צווארי תקין, בדיקות עצביות תקינות, פרט לזו משנת 2002 ובחוסר אפשרות לסמוך על ממצאי הבדיקה הדורשים שיתוף פעולה רק למען הספק ולאור העובדה שהנבדק אמנם נפגע קשה באירוע הנטען אקבע 1% נכות צמיתה שנגרמה בתאונה".

4.בד בבד התרתי לתובע לתקן תביעתו ע"י הוספת חוות דעת בתחום א.א.ג. כשהוא טוען לנכות בתחום זה בשיעור 19% עפ"י חוות דעת ד"ר גרושקו.

ד"ר חיימוף, מטעם הנתבעות, העריך נכותו של התובע ב- 10% אך לא כתוצאה מהאירוע הנדון בפני.

5.לאור הפער בין חוות דעת שני הצדדים, הוריתי על מינויו של פרופ' דב אופיר כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום א.א.ג. אשר העריך נכותו של התובע ב- 10% בגין טנטון ו- 5% בגין הצלקת במצח.

6.התיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית ותחשיבי נזק וביום 30.9.09 נתתי הצעתי לפשרה.

7.בשלב זה, עותר התובע למנוי מומחה נוסף/אחר בתחום האורתופדיה, בנימוק שחוות דעת ד"ר הנדל מעוררת סימני שאלה רבים, לוקה בחוסר הגיון פנימי ומעלה חשש לעוות דין. לטענתו, המומחה התבלבל בבדיקת שתי הידיים, הפגועה והבריאה, לא הצליח לקבוע נכות אורתופדית למרות שזו נקבעה ע"י שני המומחים מטעם הצדדים והמוסד לבטוח לאומי והערכתו בשיעור 1% למרות קביעתו שהתובע נפגע קשה שגויה.

הנתבעות מתנגדות.

8."ברגיל לא יתייחס ביהמ"ש באהדה לבקשה, להמרת מומחה באחר, שבאה לאחר שכבר ניתנה חוות הדעת מטעמו, מקום בו עשויה התוצאה שנתגלתה כבר בחוות הדעת, כדי להשפיע על שיקוליו של מי שמבקש לפסול אותה" (ריבלין, תאונות דרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 582-3).

9.דברים דומים אמרתי כבר בת.א. (הרצליה) 1434/93 פרוקו נ' המגן חב' לבטוח בע"מ (צלטנר, חבות לפצוי תאונות דרכים, עמ' 2939) וחזרתי עליהם בפסיקה מאוחרת:

"... בקשה לפסול חוות דעת לאחר שתכנה הודע והמומחה נחקר צריכה להבחן במשנה זהירות שמא בסיס בקשת הפסילה שאין דעתו של המבקש נוחה מממצאי חוות הדעת וזה לכשעצמו בוודאי אינו נימוק לפסילת חוות הדעת.

סיכון נוסף שבקבלת בקשה מעין זו הוא בפריצת דרך לבקשות פסילה חוזרות ונשנות כל אימת שצד לא יהיה מרוצה מתוצאות חוות הדעת, כבמירב המקרים וסיכול סופיות הדיון".

בענייננו, טרם נחקר אמנם המומחה אך מאידך, ניתנה כבר הצעת ביהמ"ש לפשרה, שכנראה, לא השביעה רצונו של התובע .

10.לא זו אף זו, אלא שכאמור בע.א. 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' חלפון:

"... הנחה לכאורה היא שמומחה רפואי פעל כהלכה וביושר ופסילתו אינה דבר שבשגרה. קודם קבעה שיש לפסלו, מן הראוי בדרך כלל, לשמוע את גרסתו לגבי העובדות המיוחסות לו. אכן, הנני (כב' השופט אור – מ.ש.) סבור שקודם פסילת המומחה, מן הראוי היה לשמוע את גרסתו על דברי המשיב בתצהירו (או בקשתו – מ.ש.) ולאפשר למבקשת לחקור גם אותו...".

11.כאמור ברע"א 337/02 ___נ' כלל חב' לבטוח בע"מ ואח' פד"י, נ"ו (4) 673:

"איני סבור שמינויו של מומחה נוסף אפשרי רק באותם מקרים שבהם החליט השופט לדין לפסול את המומחה שמונה על ידו. פסילתו של מומחה רפואי שמונה ע"י ביהמ"ש נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב... לעומת זאת מינויו של מומחה נוסף יכול שייעשה כאמור, גם באותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו".